ההיבט הפוליטי עולה גם מעבודותיה של אליס קלינגמן, המציגה כאן שני לוחות מהסדרה ארבע אימהות (מאטריארך). מאות צעצועי ילדים וחלקי בובות מגובבים ומעורבלים זה בזה ליצירת גודש צבעוני מרהיב העולה על גדותיו ומפתה את העין. על לוח אחד כונסו צעצועים הקשורים לבית ולמשפחה (חתונה, לידה, דירה לדוגמה) ועל הלוח השני בובות ברבי מכל הסוגים והמינים. שם העבודה מתייחס, כמחווה, לארבע אימהות, תנועת הנשים הפוליטית שפעלה להוצאת ישראל מלבנון, ולארבע האימהות התנ"כיות. אך גם, בלא מעט אירוניה, לאימהות כיצרניות של חיילי מלחמה. הטיפול הפרטני בצעצועים – התָכָתָם בחום רב והמסת החומר הסינתטי לכדי גוש חסר צורה – מטשטש את חזותם המקורית ומשנה את תכליתם התמימה. ההשחתה, האלימות וההרס מוסווים היטב, אך מבעד למסך היופי של צירופי הצבעים והצורות מתגלים הצעצועים כאוסף גרוטאות והבובות כערימת גוויות אחרי פוגרום.