בעבודתה של טל מצליח, לא טעים, באות לידי ביטוי שתי אובססיות של החיים המודרניים: סקס ואוכל. דימויי אוכל (הפעם סטייקים בצלחת) מתערבלים עם דימויים מיניים ועם משפטים מתריסים החוזרים כעין מנטרה. הדימוי המרכזי הוא איבר מין מונומנטלי המתיז את סילוני נוזליו אל תוך פה פעור. בכתב ידה המיוחד, המאופיין בהנחות מכחול צפופות וקצובות, דוחסת האמנית את הדימויים המטרידים שלה אל הבד וחושפת רצף אסוציאטיבי מצטבר של חרדה, כעס, תיעוב ופנטסיה. הטקסטים (פרוסת זין/לא טעים/טל אוכלת), הכתובים אף הם במכחול דק, יוצרים סבך אוטומטי שמשתרג בין הדימויים ומגדיר חלק מהצורות. מרקם הציור, על חריציו המפוספסים ומשטחיו המרובדים, נבנה במשמעת עשייה עמלנית טוטאלית, שכמו מנתבת את האנרגיות והמחשבות הזורמות תוך כדי פעולת הציור לערוצי ביטוי אורנמנטליים שחוקיותם כמו צרובה במעמקי הנפש.